דודו סעדה מארח את נעמי וישראל וייזר, הוריו של סמ"ר רועי וייזר הי"ד, לוחם בגדוד 13 שבחטיבת גולני. נפל בקרב גבורה בשמחת תורה. בן 21 בנופלו.

רועי גדל באפרת שבגוש עציון, ילד סנדביץ', אח לשני אחותו הגדולה ונדב אחיו הקטן. היה פעיל בבני עקיבא, התנדב בכבאות, היה חברותי במיוחד, ספורטאי מצטיין בכדורגל ובפוטבול, הצטיין בכל משימה שעשה.

בראש השנה ובחג ראשון של סוכות רועי היה איתנו בבית. כשחזר לצבא, בערב שבת שלח לנו תמונה מקסימה של השקיעה - שבת שלום מעזה. "בבוקר שמחת תורה התעוררתי לא רגוע", מספר ישראל.

"הייתה לי תחושה לא טובה שמעולם לא חוויתי שמשהו קורה. התחילו האזעקות והיו גם שתי נפילות באפרת בה אנחנו גרים. שמענו שמועות שמשהו קורה בדרום, ניסיתי ליצור קשר עם רועי והוא לא ענה. עשינו איכון לפלא' שלו וראינו שהוא במעבר ארז, שם שירת. הנחנו שהוא נמצא בלחימה ולכן לא עונה. בהמשך הפלא' שלו אוכן בתוך עזה, החששות התגברו אבל עוד לא הבנו את גודל האירוע. במוצ"ש התחלנו לעשות טלפונים לנסות לאתר פיסת מידע, אות חיים. התפללנו שהוא רק פצוע. ביום ראשון בצהריים באו לבשר לנו. הכנו את הלוויה ליום שני בבוקר, אבל בחצות קיבלנו טלפון מקצין הנפגעים שיש כאוס במחנה שורה ולא מוצאים את הגופה. העליתי פוסט בפייסבוק עם בקשה לעזרה, פנו אלינו ח"כים ורבנים ובצהרים קיבלנו טלפון שהוא נמצא ומתחילים בתהליך הזיהוי. רועי נקבר ביום רביעי בכפר עציון, קרוב לבית.

רועי הגן עם חייליו על מעבר ארז. הקרב שהתנהל שם היה אחד הקרבות החשובים ביותר, הם ניהלו קרב בלימה להגנה על המוצב וכך בלמו את התקדמות המחבלים בכביש 4 לכיוון לאשקלון הצמודה, ומשם למרכז הארץ. שלושה חיילים נחטפו ממוצב ארז. המחבלים בזזו, זרקו רימונים על גופות, ואנחנו ממש מרגישים בחסד שהצלחנו לקבור אותו שלם ובאותו שבוע ושהוא לא נחטף. חסדים שמודים עליהם.

"בכל חג אנחנו מנסים לעשות משהו שקשור לרועי," מספרת נעמי. "לפסח הוצאנו מהדורה של יין, לסוכות הוצאנו באנרים לתלייה בסוכה, ובחנוכה החלטנו לעשות קמפיין של צילום עם סופגניות וכך אנשים ימשיכו להפיץ את האור של רועי".