17 שנה למלחמת לבנון השנייה, שהביאה שקט בגבול הצפון. מפקד אוגדת הגליל בזמנו, תא"ל במיל' גל הירש מתארח אצל קובי פינקלר ומדבר לראשונה על אותם ימים: "התרעתי על המלחמה. היה לי מאבק מאוד קשה עם כל שרשרת הפיקוד מעלי. אודי ואלדד, חיילי מילואים של האוגדה נפלו בקרב וגופותיהם נחטפו. עשיתי כל מה שאני יכול כדי לשחרר את הגופות לקבר ישראל. אחרי המלחמה נערך תחקיר וקיבלתי הודעה שאני אצטרך לסיים את שירותי בצה"ל. היה פה מהלך של פגיעה אישית קשה מאוד, ללא שום רציונל ושום היגיון. נפגעתי פגיעה קשה מאוד ומצאתי את עצמי באזרחות. שמתי את החיים שלי על המדינה. יש מחיר נורא למנהיגות, להקרבה, אתה לא יכול לעשות את זה בלי אהבה למדינה".

בנאום הסיום שלי אמרתי מדם ליבי: "זמן רב יעבור עד שסיפור המלחמה האמיתי יוצב במקומו הנכון". 9 שנים עד שהרמטכ"ל גדי איזנקוט עמד בפני מצלמות ואמר: "תושבי הצפון חבים לך את תקופת השקט שיש מאז מלחמת לבנון השנייה. אנחנו מאוד מעריכים את מה שעשית בפיקוד שלך באוגדה במלחמה". השופט וינוגרד ז״ל אמר לרמטכ״ל דאז, בני גנץ ״נקפני מצפוני״, המצפון מייסר אותי על מה שנעשה לגל הירש אחרי המלחמה.

נפצעתי קשה מאוד שנה שכבתי בבי"ח בטיפול נמרץ, עברתי שיקום מאוד ארוך וחזרתי עם נכות והתעקשתי למרות נכותי להיות מח"ט בנימין. הרמטכ"ל, שאול מופז לקח על עצמו את האחריות ואמר, זה נכון שגופו פגוע ושבור ומרוסק, אבל רוחו איתנה מאי פעם והוא יהיה מפקד חטיבת בנימין וכך היה".

למרות הרגשת הסכין בלב, אני ממשיך לעבוד למען עם ישראל. סיפור מלחמה - סיפור אהבה. אני ממשיך לשרת במילואים באופן מאוד אינטנסיבי עד היום. אני ממשיך לעשות למען מדינת ישראל בקשת רחבה של נושאים גם בתחומים העסקיים, גם בתחומים של מחקר ופיתוח גם בהיבטים חברתיים, ואני עושה כל מאמץ להשתלב בתחום החינוך באופן שאני אוכל להמשיך להשפיע על מדינת ישראל.

האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.

האזנה נעימה