בפתחה של יום העצמאות ה76 למדינת ישראל, קובי פינקלר מארח את האלוף במיל' יעקב עמידרור, לשעבר ראש המל"ל וראש חטיבת המחקר באמ"ן ומפקד המכללות הצבאיות, והיום עמית מחקר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון.

"מדינת ישראל בשנים האחרונות הייתה בטעות בתחושה של עוצמה שנבעה מזה שיצרנו מערכות יחסים עם מדינות ערביות - מצרים, ירדן, והסכמי אברהם שהביאו להכרת ישראל על ידי בחריין והאמירויות.  אבל הבעיה הפלסטינית לא נפתרה. הפער הזה בין ההתקדמות מול מדינות ערב לבין התחושה של הפלסטינים שהם נזנחים על ידי מדינות ערב, היה הבסיס שעליו צמחה ההתנגדות הפלשתינית, שבאה לידי ביטוי בשבעה באוקטובר. חיזבאללה קיבל החלטה שלא להיכנס למלחמה, והחליט שהוא עושה משהו מאוד מינורי, יחסית ליכולות שלו, שגרם לבתים הרוסים בצפון, איום, ועשרות אלפי מפונים מהצפון - פליטים בתוך מדינת ישראל".

"אחרי החלטת הקבינט שלא פותחים מלחמה ולא עושים פעולות שעלולות לפתוח במלחמה גדולה בלבנון - הלחימה שלנו התמקדה ברצועת עזה, ואני חושב שזו היתה החלטה נכונה. במלחמה יש שלבים ואנחנו החלטנו להתמקד בשלב הראשון בעזה. אנחנו צריכים לעשות הכל בשביל לפרק את היכולת הצבאית של החמאס - כולל להיכנס לרפיח, ולהגיע למצב ביום שאחרי בו עזה תהיה שטח A אחד גדול. נחזיק כוחות בחוץ - וניכנס פנימה כל פעם שיהיה לנו משהו שיצדיק את הכניסה. וזו לא תצטרך להיות החלטה מדינית אלא החלטה צבאית. המפקדים הצבאיים יחליטו מתי נכון להיכנס. ברגע שעזה תהיה שטח A אחד גדול, האיום על מדינת ישראל יפחת בצורה משמעותית, ואז נוכל לשבת ולהחליט מה עושים בלבנון. מדינה כמדינה צריכה לשקול הרבה מעבר לצרכים של תושב זה או אחר, ועשינו נכון שלא הלכנו למלחמה בשתי חזיתות. כל ההיסטוריה הצבאית  מראה על כך שמדינה שיש לה פוטנציאל לשתי חזיתות צריכה להשתדל לצמצם את הפוטנציאל הזה ולפעול מול חזית אחת, למקד שם את המאמץ, ורק אחרי זה לעבור לחזית השנייה. וזה מה שצריך לעשות גם ביחס ללבנון".

"המלחמה בצפון הולכת להיות קשה הרבה יותר מהלחימה בעזה, וצריך לשקול טוב לפני שמקבלים החלטה. אני חושב שיש חמישה פרמטרים  לפני שמקבלים החלטה: הראשון הוא שוק החימושים שלנו, וזה קשור למערכת היחסים עם ארה"ב. יש עלינו מגבלות. השני - כלכלי. הכלכלה חטפה מכה, צריך לבדוק אם נוכל לעמוד בעוד שנה של מלחמה. הדבר השלישי - לגיטימציה פנימית, הרביעי - לגיטימציה חיצונית, והנקודה החמישית - צה"ל. האם צה"ל יכול לשאת בנטל של עוד שנת מלחמה? לא פשוט לא למילואימניקים ולא לסדירים".

"לגבי החטופים. אני חושב שיש לנו שני קווים אדומים - והשאר נתון למשא ומתן. הראשון: צה"ל לא נסוג מעזה. השני: זו לא סופה של המלחמה. כל השאר מבחינתי משא ומתן ואני מוכן לשלם מחירים מאוד מאוד גבוהים על מנת שחטופים יחזרו הביתה, אבל לא בכל מחיר".

"הקואליציה היום מורכבת מתוספות של גנץ אייזנקוט ועוד. אני חושב שזה מצוין וכשעם ישראל במלחמה הוא צריך את הממשלה הכי רחבה שאפשר להשיג, כי בסוף לקבל החלטות עם סיכון חיים צריך לעשות על סמך הבסיס הכי רחב שאפשר מבחינה ציבורית , והלוואי והממשלה הייתה רחבה יותר. מדובר פה בהחלטות קשות מאוד ואסור לקבל כאלה החלטות על חודו של קול".

האלוף עמידרור נולד יחד עם המדינה ממש: "המדינה הוכרזה ביום שישי אחר הצהריים, אני נולדתי קצת אחרי חצות. על פי האגדה המשפחתית האחות נכנסה ואמרה לאימי: 'נגמר המנדט הבריטי, את יכולה ללדת...'  עד שנה הבאה אני מקווה שמצבנו יהיה יותר ברור לטובה. כשנגיע למצב של שטח A ברצועת עזה - לא תהיה להם יכולת לייצר נשק וכוח צבאי של ממש, כי כל פעם שיתארגנו אנחנו ניכנס ונפעל נגדם, כמו בג'נין. וזה אומר שהאיום יפחת בצורה מאוד מאוד משמעותית, ואז נוכל לפתח את הדרום לכדי פריחה. נבנה את הדרום, נכפיל את היישובים שם, הכל יהיה הרבה יותר טוב, הרבה יותר פורח, והרבה יותר חזק. בנוסף יש לנו בעיה קשה מאוד לפתור בלבנון, ואני מקווה שעד יום ההולדת השבעים ושבע שלי, הבעיות האלה תיפתרנה לטוב".

בפתחה של יום העצמאות ה76 למדינת ישראל, קובי פינקלר מארח את האלוף במיל' יעקב עמידרור, לשעבר ראש המל"ל וראש חטיבת המחקר באמ"ן ומפקד המכללות הצבאיות, והיום עמית מחקר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון.
"מדינת ישראל בשנים האחרונות הייתה בטעות בתחושה של עוצמה שנבעה מזה שיצרנו מערכות יחסים עם מדינות ערביות - מצרים, ירדן, והסכמי אברהם שהביאו להכרת ישראל על ידי בחריין והאמירויות.  אבל הבעיה הפלסטינית לא נפתרה. הפער הזה בין ההתקדמות מול מדינות ערב לבין התחושה של הפלסטינים שהם נזנחים על ידי מדינות ערב, היה הבסיס שעליו צמחה ההתנגדות הפלשתינית, שבאה לידי ביטוי בשבעה באוקטובר. חיזבאללה קיבל החלטה שלא להיכנס למלחמה, והחליט שהוא עושה משהו מאוד מינורי, יחסית ליכולות שלו, שגרם לבתים הרוסים בצפון, איום, ועשרות אלפי מפונים מהצפון - פליטים בתוך מדינת ישראל".
"אחרי החלטת הקבינט שלא פותחים מלחמה ולא עושים פעולות שעלולות לפתוח במלחמה גדולה בלבנון - הלחימה שלנו התמקדה ברצועת עזה, ואני חושב שזו היתה החלטה נכונה. במלחמה יש שלבים ואנחנו החלטנו להתמקד בשלב הראשון בעזה. אנחנו צריכים לעשות הכל בשביל לפרק את היכולת הצבאית של החמאס - כולל להיכנס לרפיח, ולהגיע למצב ביום שאחרי בו עזה תהיה שטח A אחד גדול. נחזיק כוחות בחוץ - וניכנס פנימה כל פעם שיהיה לנו משהו שיצדיק את הכניסה. וזו לא תצטרך להיות החלטה מדינית אלא החלטה צבאית. המפקדים הצבאיים יחליטו מתי נכון להיכנס. ברגע שעזה תהיה שטח A אחד גדול, האיום על מדינת ישראל יפחת בצורה משמעותית, ואז נוכל לשבת ולהחליט מה עושים בלבנון. מדינה כמדינה צריכה לשקול הרבה מעבר לצרכים של תושב זה או אחר, ועשינו נכון שלא הלכנו למלחמה בשתי חזיתות. כל ההיסטוריה הצבאית  מראה על כך שמדינה שיש לה פוטנציאל לשתי חזיתות צריכה להשתדל לצמצם את הפוטנציאל הזה ולפעול מול חזית אחת, למקד שם את המאמץ, ורק אחרי זה לעבור לחזית השנייה. וזה מה שצריך לעשות גם ביחס ללבנון".
"המלחמה בצפון הולכת להיות קשה הרבה יותר מהלחימה בעזה, וצריך לשקול טוב לפני שמקבלים החלטה. אני חושב שיש חמישה פרמטרים  לפני שמקבלים החלטה: הראשון הוא שוק החימושים שלנו, וזה קשור למערכת היחסים עם ארה"ב. יש עלינו מגבלות. השני - כלכלי. הכלכלה חטפה מכה, צריך לבדוק אם נוכל לעמוד בעוד שנה של מלחמה. הדבר השלישי - לגיטימציה פנימית, הרביעי - לגיטימציה חיצונית, והנקודה החמישית - צה"ל. האם צה"ל יכול לשאת בנטל של עוד שנת מלחמה? לא פשוט לא למילואימניקים ולא לסדירים".
"לגבי החטופים. אני חושב שיש לנו שני קווים אדומים - והשאר נתון למשא ומתן. הראשון: צה"ל לא נסוג מעזה. השני: זו לא סופה של המלחמה. כל השאר מבחינתי משא ומתן ואני מוכן לשלם מחירים מאוד מאוד גבוהים על מנת שחטופים יחזרו הביתה, אבל לא בכל מחיר".
"הקואליציה היום מורכבת מתוספות של גנץ אייזנקוט ועוד. אני חושב שזה מצוין וכשעם ישראל במלחמה הוא צריך את הממשלה הכי רחבה שאפשר להשיג, כי בסוף לקבל החלטות עם סיכון חיים צריך לעשות על סמך הבסיס הכי רחב שאפשר מבחינה ציבורית , והלוואי והממשלה הייתה רחבה יותר. מדובר פה בהחלטות קשות מאוד ואסור לקבל כאלה החלטות על חודו של קול".
האלוף עמידרור נולד יחד עם המדינה ממש: "המדינה הוכרזה ביום שישי אחר הצהריים, אני נולדתי קצת אחרי חצות. על פי האגדה המשפחתית האחות נכנסה ואמרה לאימי: 'נגמר המנדט הבריטי, את יכולה ללדת...'  עד שנה הבאה אני מקווה שמצבנו יהיה יותר ברור לטובה. כשנגיע למצב של שטח A ברצועת עזה - לא תהיה להם יכולת לייצר נשק וכוח צבאי של ממש, כי כל פעם שיתארגנו אנחנו ניכנס ונפעל נגדם, כמו בג'נין. וזה אומר שהאיום יפחת בצורה מאוד מאוד משמעותית, ואז נוכל לפתח את הדרום לכדי פריחה. נבנה את הדרום, נכפיל את היישובים שם, הכל יהיה הרבה יותר טוב, הרבה יותר פורח, והרבה יותר חזק. בנוסף יש לנו בעיה קשה מאוד לפתור בלבנון, ואני מקווה שעד יום ההולדת השבעים ושבע שלי, הבעיות האלה תיפתרנה לטוב".

התוכנית שתצלול אתכם לעומקם של הסיפורים הכי בוערים שעל סדר היום

התוכנית שתצלול אתכם לעומקם של הסיפורים הכי בוערים שעל סדר היום

בשבע עיניים

התוכנית שתצלול אתכם לעומקם של הסיפורים הכי בוערים על סדר היום

התוכנית שתצלול אתכם לעומקם של הסיפורים הכי בוערים על סדר היום

Advertisement