דודו סעדה מארח את טירן יעקב, אביו של סמ"ר אוריה יעקב לוחם בגדוד 614, מבית הספר להנדסה קרבית, נפל בקרב בצפון רצועת עזה ביום הולדתו העשרים.

אוריה היה אח לליאב, אביה, ליאן ואדל. למד בצביה אשקלון והיה בחור כריזמטי ואהוב עם חוש הומור, דאג להגן על החלשים והיה מנהיג מוערך. עמד להינשא לחברתו ליאורה, היו עם הרבה חלומות לעתיד.

בבוקר שמחת תורה אריה הוקפץ ללחימה ומאז לא היה בבית. "ידענו שהוא נמצא במקום מסוכן, הוא תמיד אמר: אם למות - אז למות בשדה הקרב" אומר טירן. "זה היה דרכו, זה מה שבחר. הוא בחר להיות לוחם ולהגן על המדינה. היו להם היתקלויות רבות, ואוריה הקפיד תפילין בכל בוקר, הרגיש שהוא מוגן ונכנס בביטחון לכל משימה".

נר שישי של חנוכה, התחיל רגוע, יום הולדתו העשרים. הגדוד של אוריה יצא לפעילות מבצעית של הנדסה קרבית. הם קיבלו משימה בג'באליה לנטרל פצצות בפירים ובמנהרות ובבתים ממולכדים. אוריה היה מבקרים בצוות, ובמהלך המשימה נורה עליהם RPG. אוריה ספג פגיעה ישירה ונהרג במקום. הוא היה בחור גבוה וחסון 1.90, וכך ספג והגן בגופו על שאר החיילים שניצלו.

ללוויה של אוריה, ממש באותם שעות נערכה ברית באשקלון ולתינוק קראו אוריה יעקב. לא הכרנו אותם, ובערב כששמעו ההורים של התינוק שנער לוויה לאוריה שלנו הם באו אלינו לאוהל המנחמים של השבעה, הראו לנו את התינוק. התינוק נקרא אוריה כי נולד בחנוכה - ממש כמו אוריה שלנו, ויעקב על שם הסבא.

אנחנו בובי בנייה של בית כנסת 'משכן אוריה' באשקלון, עומדים להכניס ספר תורה לזכרו. רוצים להפיץ את האור של אוריה.

 יהי זכרו ברוך