קובי פינקלר מארח את צלילה והדסה באו, בנותיו של יוסף באו שהיה מניצולי רשימת שינדלר, אומן רב תחומי וזייפן המסמכים של המוסד.

במסגרת עבודתו במוסד הכין יוסף באו את תעודותיו המזויפות של המרגל הישראלי אלי כהן לקראת שליחותו בדמשק שבסוריה. השבוע, ט"ז באייר, אנו מציינים את יום הוצאתו להורג של אלי כהן.

בנותיו מספרות: "כבר מילדות אבא היה כשרוני במיוחד. בגיל 11 קיבל פרס על שיר שכתב. אבא היה אומן רב תחומי, למד אומנות עד פרוץ מלחמת העולם השנייה, שקטעה את לימודיו.

אבא ואמא - רבקה טננבאום, הכירו במחנה הריכוז פלאשוב הסמוכה לקראקוב. אבא קיבל משימה לשרטט את המחנה ואת תוכניות הבנייה. היה יום סגרירי ואבא נעמד עם מסגרת עץ בחוץ, מחכה בחוסר אונים לשמש שתצא על מנת לעשות עותק של השרטוט, בידיעה שאם לא ישרטט - ייהרג. אמא היתה נערה צעירה, ראתה בחור צעיר עומד עם מסגרת עץ וניגשה אליו ושאלה למעשיו. הוא ביקש ממנה עזרה - 'השמש לא רוצה לצאת, אולי את תהיי השמש שלי'? אמא נבהלה וברחה. כשחזר למחנה גילה שקרה לו נס ולמרות שלא יצאה השמש ההדפס הצליח. בהמשך היכרותם הוא הציע לה נישואים. אמא ענתה לו - 'מי מתחתן במחנה ריכוז...?!' והוא ענה לה - 'מי מבטיח לנו שמחר נחיה'? במשך כמה ימים אבא שמר את מעט הלחם שקיבל, כדי לקנות כפית מכסף, אותו הביא לצורף שיכין לו 2 טבעות. הוא התגנב למחנה נשים בתחפושת אישה, והם התחתנו בסתר. סיפור החתונה המיוחד במחנה ההשמדה מתועד בשחזור מדויק בסרט 'רשימת שינלדר'.

אמא היתה אחות, קוסמטיקאית, נטורופתית, הצילה רבים במחנות ההשמדה - כל מי שצלע הוצא להורג, ואמא טיפלה בפצעים ברגליים כדי שלא יצלעו. מפקד המחנה שמע עליה והיא נאלצה לטפל בו במניקור. היא הקשיבה לשיחות שלו, סיפרה הלאה מה ששמעה והצילה כך יהודים רבים, עד שחשדו בה שהיא מעבירה ידיעות והיא נענשה קשות.

בתוך התופת ולמרות התנאים הקשים, ואולי בזכות ההומור הם שרדו. לאבא היה הומור שחור בסגנון מיוחד, והוא טען שזו הדרך היחידה בה אפשר לספר סיפורי שואה שאנשים יקראו מהתחלה עד הסוף. בסוף המלחמה כשנפגשו אבא מציע לה להתחתן שוב כמו שצריך ואכן הם התחתנו בשנית בקראקוב.

אבא היה יד ימינו של אוסקר שינדלר וזייף סרטיפיקטים - אישורי עלייה לארץ. האומנות הצילה את אבא שהצליח להציל מאות יהודים בזיוף מסמכים. בשנת 1950 עלו לארץ יחד עם הדסה הבת הגדולה. אבא השתמש בכישרונו הברוך בתחומים רבים והכל בכישרון רב ובהומור - היה מאייר, פרסומאי, סופר, קריקטוריסט, מחלוצי האנימטורים בישראל. ועבד כגרפיקאי ראשי במוסד.

בהוליווד זיהו את סיפור היכרותם של הורינו כמאורע שראוי להנציח, ובימים אלו מוציאים סרט  :  'Bau, Artist at War' שיצא לקראת ספטמבר בארה"ב. השתתף וגם זכה בפרסים בפסטיבלים רבים.

הדסה מוסיפה: "השואה היתה נוכחת בבית, אבל לא ידענו עליהם כמעט דבר. אבא ואמא קיבלו את 'אות המציל היהודי'. הם היו כל כך צנועים שגם הם עצמם לא ידעו אחד על פעולתו של השני. רק אחרי פטירתם מצאנו יומנים שכתבו בסתר, והוצאנו אותם לאור. 

את פועלו של יוסף אפשר לראות ב - 'בית יוסף באו', ברחוב ברדיצ׳בסקי 9 ת"א בסמיכות לכיכר הבימה שם מוצגים יצירותיו. 

קובי פינקלר מארח את צלילה והדסה באו, בנותיו של יוסף באו שהיה מניצולי רשימת שינדלר, אומן רב תחומי וזייפן המסמכים של המוסד.
במסגרת עבודתו במוסד הכין יוסף באו את תעודותיו המזויפות של המרגל הישראלי אלי כהן לקראת שליחותו בדמשק שבסוריה. השבוע, ט"ז באייר, אנו מציינים את יום הוצאתו להורג של אלי כהן.
בנותיו מספרות: "כבר מילדות אבא היה כשרוני במיוחד. בגיל 11 קיבל פרס על שיר שכתב. אבא היה אומן רב תחומי, למד אומנות עד פרוץ מלחמת העולם השנייה, שקטעה את לימודיו.
אבא ואמא - רבקה טננבאום, הכירו במחנה הריכוז פלאשוב הסמוכה לקראקוב. אבא קיבל משימה לשרטט את המחנה ואת תוכניות הבנייה. היה יום סגרירי ואבא נעמד עם מסגרת עץ בחוץ, מחכה בחוסר אונים לשמש שתצא על מנת לעשות עותק של השרטוט, בידיעה שאם לא ישרטט - ייהרג. אמא היתה נערה צעירה, ראתה בחור צעיר עומד עם מסגרת עץ וניגשה אליו ושאלה למעשיו. הוא ביקש ממנה עזרה - 'השמש לא רוצה לצאת, אולי את תהיי השמש שלי'? אמא נבהלה וברחה. כשחזר למחנה גילה שקרה לו נס ולמרות שלא יצאה השמש ההדפס הצליח. בהמשך היכרותם הוא הציע לה נישואים. אמא ענתה לו - 'מי מתחתן במחנה ריכוז...?!' והוא ענה לה - 'מי מבטיח לנו שמחר נחיה'? במשך כמה ימים אבא שמר את מעט הלחם שקיבל, כדי לקנות כפית מכסף, אותו הביא לצורף שיכין לו 2 טבעות. הוא התגנב למחנה נשים בתחפושת אישה, והם התחתנו בסתר. סיפור החתונה המיוחד במחנה ההשמדה מתועד בשחזור מדויק בסרט 'רשימת שינלדר'.
אמא היתה אחות, קוסמטיקאית, נטורופתית, הצילה רבים במחנות ההשמדה - כל מי שצלע הוצא להורג, ואמא טיפלה בפצעים ברגליים כדי שלא יצלעו. מפקד המחנה שמע עליה והיא נאלצה לטפל בו במניקור. היא הקשיבה לשיחות שלו, סיפרה הלאה מה ששמעה והצילה כך יהודים רבים, עד שחשדו בה שהיא מעבירה ידיעות והיא נענשה קשות.
בתוך התופת ולמרות התנאים הקשים, ואולי בזכות ההומור הם שרדו. לאבא היה הומור שחור בסגנון מיוחד, והוא טען שזו הדרך היחידה בה אפשר לספר סיפורי שואה שאנשים יקראו מהתחלה עד הסוף. בסוף המלחמה כשנפגשו אבא מציע לה להתחתן שוב כמו שצריך ואכן הם התחתנו בשנית בקראקוב.
אבא היה יד ימינו של אוסקר שינדלר וזייף סרטיפיקטים - אישורי עלייה לארץ. האומנות הצילה את אבא שהצליח להציל מאות יהודים בזיוף מסמכים. בשנת 1950 עלו לארץ יחד עם הדסה הבת הגדולה. אבא השתמש בכישרונו הברוך בתחומים רבים והכל בכישרון רב ובהומור - היה מאייר, פרסומאי, סופר, קריקטוריסט, מחלוצי האנימטורים בישראל. ועבד כגרפיקאי ראשי במוסד.
בהוליווד זיהו את סיפור היכרותם של הורינו כמאורע שראוי להנציח, ובימים אלו מוציאים סרט  :  'Bau, Artist at War' שיצא לקראת ספטמבר בארה"ב. השתתף וגם זכה בפרסים בפסטיבלים רבים.
הדסה מוסיפה: "השואה היתה נוכחת בבית, אבל לא ידענו עליהם כמעט דבר. אבא ואמא קיבלו את 'אות המציל היהודי'. הם היו כל כך צנועים שגם הם עצמם לא ידעו אחד על פעולתו של השני. רק אחרי פטירתם מצאנו יומנים שכתבו בסתר, והוצאנו אותם לאור. 
את פועלו של יוסף אפשר לראות ב - 'בית יוסף באו', ברחוב ברדיצ׳בסקי 9 ת"א בסמיכות לכיכר הבימה שם מוצגים יצירותיו.

התוכנית שתצלול אתכם לעומקם של הסיפורים הכי בוערים שעל סדר היום

התוכנית שתצלול אתכם לעומקם של הסיפורים הכי בוערים שעל סדר היום

בשבע עיניים

התוכנית שתצלול אתכם לעומקם של הסיפורים הכי בוערים על סדר היום

התוכנית שתצלול אתכם לעומקם של הסיפורים הכי בוערים על סדר היום

Advertisement