בבוקר שאחרי ההצבעה על הסעיפים הראשונים של הרפורמה במערכת המשפט, מגיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לראיון בכנס ירושלים ה-20 של עיתון בשבע.

מראיין: עמית סגל

בבוקר שאחרי ההצבעה על הסעיפים הראשונים של הרפורמה במערכת המשפט, מגיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לראיון בכנס ירושלים ה-20 של עיתון בשבע.
מראיין: עמית סגל

התוכנית שתצלול אתכם לעומקם של הסיפורים הכי בוערים שעל סדר היום

התוכנית שתצלול אתכם לעומקם של הסיפורים הכי בוערים שעל סדר היום

בשבע עיניים

התוכנית שתצלול אתכם לעומקם של הסיפורים הכי בוערים על סדר היום

התוכנית שתצלול אתכם לעומקם של הסיפורים הכי בוערים על סדר היום

כנס ירושלים ה-20 שר האוצר בצלאל סמוטריץ'

דודו סעדה מארח את טירן יעקב, אביו של סמ"ר אוריה יעקב לוחם בגדוד 614, מבית הספר להנדסה קרבית, נפל בקרב בצפון רצועת עזה ביום הולדתו העשרים.

אוריה היה אח לליאב, אביה, ליאן ואדל. למד בצביה אשקלון והיה בחור כריזמטי ואהוב עם חוש הומור, דאג להגן על החלשים והיה מנהיג מוערך. עמד להינשא לחברתו ליאורה, היו עם הרבה חלומות לעתיד.

בבוקר שמחת תורה אריה הוקפץ ללחימה ומאז לא היה בבית. "ידענו שהוא נמצא במקום מסוכן, הוא תמיד אמר: אם למות - אז למות בשדה הקרב" אומר טירן. "זה היה דרכו, זה מה שבחר. הוא בחר להיות לוחם ולהגן על המדינה. היו להם היתקלויות רבות, ואוריה הקפיד תפילין בכל בוקר, הרגיש שהוא מוגן ונכנס בביטחון לכל משימה".

נר שישי של חנוכה, התחיל רגוע, יום הולדתו העשרים. הגדוד של אוריה יצא לפעילות מבצעית של הנדסה קרבית. הם קיבלו משימה בג'באליה לנטרל פצצות בפירים ובמנהרות ובבתים ממולכדים. אוריה היה מבקרים בצוות, ובמהלך המשימה נורה עליהם RPG. אוריה ספג פגיעה ישירה ונהרג במקום. הוא היה בחור גבוה וחסון 1.90, וכך ספג והגן בגופו על שאר החיילים שניצלו.

ללוויה של אוריה, ממש באותם שעות נערכה ברית באשקלון ולתינוק קראו אוריה יעקב. לא הכרנו אותם, ובערב כששמעו ההורים של התינוק שנער לוויה לאוריה שלנו הם באו אלינו לאוהל המנחמים של השבעה, הראו לנו את התינוק. התינוק נקרא אוריה כי נולד בחנוכה - ממש כמו אוריה שלנו, ויעקב על שם הסבא.

אנחנו בובי בנייה של בית כנסת 'משכן אוריה' באשקלון, עומדים להכניס ספר תורה לזכרו. רוצים להפיץ את האור של אוריה.

 יהי זכרו ברוך

דודו סעדה מארח את טירן יעקב, אביו של סמ"ר אוריה יעקב לוחם בגדוד 614, מבית הספר להנדסה קרבית, נפל בקרב בצפון רצועת עזה ביום הולדתו העשרים.
אוריה היה אח לליאב, אביה, ליאן ואדל. למד בצביה אשקלון והיה בחור כריזמטי ואהוב עם חוש הומור, דאג להגן על החלשים והיה מנהיג מוערך. עמד להינשא לחברתו ליאורה, היו עם הרבה חלומות לעתיד.
בבוקר שמחת תורה אריה הוקפץ ללחימה ומאז לא היה בבית. "ידענו שהוא נמצא במקום מסוכן, הוא תמיד אמר: אם למות - אז למות בשדה הקרב" אומר טירן. "זה היה דרכו, זה מה שבחר. הוא בחר להיות לוחם ולהגן על המדינה. היו להם היתקלויות רבות, ואוריה הקפיד תפילין בכל בוקר, הרגיש שהוא מוגן ונכנס בביטחון לכל משימה".
נר שישי של חנוכה, התחיל רגוע, יום הולדתו העשרים. הגדוד של אוריה יצא לפעילות מבצעית של הנדסה קרבית. הם קיבלו משימה בג'באליה לנטרל פצצות בפירים ובמנהרות ובבתים ממולכדים. אוריה היה מבקרים בצוות, ובמהלך המשימה נורה עליהם RPG. אוריה ספג פגיעה ישירה ונהרג במקום. הוא היה בחור גבוה וחסון 1.90, וכך ספג והגן בגופו על שאר החיילים שניצלו.
ללוויה של אוריה, ממש באותם שעות נערכה ברית באשקלון ולתינוק קראו אוריה יעקב. לא הכרנו אותם, ובערב כששמעו ההורים של התינוק שנער לוויה לאוריה שלנו הם באו אלינו לאוהל המנחמים של השבעה, הראו לנו את התינוק. התינוק נקרא אוריה כי נולד בחנוכה - ממש כמו אוריה שלנו, ויעקב על שם הסבא.
אנחנו בובי בנייה של בית כנסת 'משכן אוריה' באשקלון, עומדים להכניס ספר תורה לזכרו. רוצים להפיץ את האור של אוריה.
&nbsp;יהי זכרו ברוך

הזווית של טירן יעקב

קובי פינקלר מארח את דניאל עמר אביו של אדרון הי"ד שנהרג בזייתון לפני עשרים. לזכרו הוקמה אנדרטה בפארק הצפרות בכניסה לאילת.

אדרון עמר בן בכור להוריו תושבי העיר אילת, לוחם גבעתי נהרג ב - 2004, שנה אחת לפני תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה. באותה פעולה גבעתי בהובלת מפקד הכוח עופר וינטר קיבלו משימה להיכנס לשכונת זייתון שברצועת עזה לפעילות הריסת מחרטות שמייצרות קסאמים ולתפיסת מחבלים. הם מבצעים את הפעולה בהצלחה, וביציאה נורה עליהם RPG. הנגמ"ש היה עם עודפי נפץ ובפגיעה ישירה הוא מתפוצץ, שם נהרגים שישה חיילים, אדרון ז"ל בין חומר.

 "שאר החיילים שנהרגו היו קשת רחבה של כל עם ישראל", מספר דניאל. "גם אנחנו היום רואים את זה בלחימה בשטח ממש – כולם ביחד נלחמים, כולם ביחד נלחמים. עוצמת הכאב, האובדן והחוסר עצומים. למרחק השנים אין שום משמעות. השנה האחרונה וההותר לפרסום' רק מציף את הנקודות, מגלה עוד שכבה של כאב, זיכרון וגעגוע לפני תוכנית ההתנתקות עמדנו וצעקנו - אסור בשום פנים ואופן לצאת משם! ובעצם היום, עשרים שנה אחרי - אנשים מבינים את גודל האסון הזה".

אדרון אהב את הטבע, הכיר את בעל החיים ובפרט הציפורים. אילת היא אחת המקומות החשובים ביותר בעולם במסע נדידת הציפורים בחילופי עונות. בכל שנה חולפות מעל ארצנו כמיליארד ציפורים מכל מיני מינים, אבל רק 50% מצליחות לשרוד את המסע הזה. איך הם לא מוותרים אבל כולם יגיעו ליעד. "אנחנו משלמים מחיר יקר על הגנת הארץ ולא נוותר, אין לנו מקום אחר זו הדרך שלנו" מוסיף דניאל. 

בחרנו לעשות אנדרטת הנצחה בתוך פארק הצפרות בכניסה לאילת, אנחנו מביאים לשם בני נוער ולומדים על נדידת הציפורים, על שמירת הטבע, על אהבת הארץ, הכרת הארץ וגם שומעים את הסיפור של החיילים שנהרגו.

בדרך לאילת כנסו לפארק הצפרוות, תקבלו שם חוויה אדירה וגם תזכרו את הבנים שלנו.

קובי פינקלר מארח את דניאל עמר אביו של אדרון הי"ד שנהרג בזייתון לפני עשרים. לזכרו הוקמה אנדרטה בפארק הצפרות בכניסה לאילת.
אדרון עמר בן בכור להוריו תושבי העיר אילת, לוחם גבעתי נהרג ב - 2004, שנה אחת לפני תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה. באותה פעולה גבעתי בהובלת מפקד הכוח עופר וינטר קיבלו משימה להיכנס לשכונת זייתון שברצועת עזה לפעילות הריסת מחרטות שמייצרות קסאמים ולתפיסת מחבלים. הם מבצעים את הפעולה בהצלחה, וביציאה נורה עליהם RPG. הנגמ"ש היה עם עודפי נפץ ובפגיעה ישירה הוא מתפוצץ, שם נהרגים שישה חיילים, אדרון ז"ל בין חומר.
&nbsp;"שאר החיילים שנהרגו היו קשת רחבה של כל עם ישראל", מספר דניאל. "גם אנחנו היום רואים את זה בלחימה בשטח ממש &ndash; כולם ביחד נלחמים, כולם ביחד נלחמים. עוצמת הכאב, האובדן והחוסר עצומים. למרחק השנים אין שום משמעות. השנה האחרונה וההותר לפרסום' רק מציף את הנקודות, מגלה עוד שכבה של כאב, זיכרון וגעגוע לפני תוכנית ההתנתקות עמדנו וצעקנו - אסור בשום פנים ואופן לצאת משם! ובעצם היום, עשרים שנה אחרי - אנשים מבינים את גודל האסון הזה".
אדרון אהב את הטבע, הכיר את בעל החיים ובפרט הציפורים. אילת היא אחת המקומות החשובים ביותר בעולם במסע נדידת הציפורים בחילופי עונות. בכל שנה חולפות מעל ארצנו כמיליארד ציפורים מכל מיני מינים, אבל רק 50% מצליחות לשרוד את המסע הזה. איך הם לא מוותרים אבל כולם יגיעו ליעד. "אנחנו משלמים מחיר יקר על הגנת הארץ ולא נוותר, אין לנו מקום אחר זו הדרך שלנו" מוסיף דניאל.&nbsp;
בחרנו לעשות אנדרטת הנצחה בתוך פארק הצפרות בכניסה לאילת, אנחנו מביאים לשם בני נוער ולומדים על נדידת הציפורים, על שמירת הטבע, על אהבת הארץ, הכרת הארץ וגם שומעים את הסיפור של החיילים שנהרגו.
בדרך לאילת כנסו לפארק הצפרוות, תקבלו שם חוויה אדירה וגם תזכרו את הבנים שלנו.

ארץ מולדת - דניאל עמר

דודו סעדה מארח את נעמי וישראל וייזר, הוריו של סמ"ר רועי וייזר הי"ד, לוחם בגדוד 13 שבחטיבת גולני. נפל בקרב גבורה בשמחת תורה. בן 21 בנופלו.

רועי גדל באפרת שבגוש עציון, ילד סנדביץ', אח לשני אחותו הגדולה ונדב אחיו הקטן. היה פעיל בבני עקיבא, התנדב בכבאות, היה חברותי במיוחד, ספורטאי מצטיין בכדורגל ובפוטבול, הצטיין בכל משימה שעשה.

בראש השנה ובחג ראשון של סוכות רועי היה איתנו בבית. כשחזר לצבא, בערב שבת שלח לנו תמונה מקסימה של השקיעה - שבת שלום מעזה. "בבוקר שמחת תורה התעוררתי לא רגוע", מספר ישראל.

"הייתה לי תחושה לא טובה שמעולם לא חוויתי שמשהו קורה. התחילו האזעקות והיו גם שתי נפילות באפרת בה אנחנו גרים. שמענו שמועות שמשהו קורה בדרום, ניסיתי ליצור קשר עם רועי והוא לא ענה. עשינו איכון לפלא' שלו וראינו שהוא במעבר ארז, שם שירת. הנחנו שהוא נמצא בלחימה ולכן לא עונה. בהמשך הפלא' שלו אוכן בתוך עזה, החששות התגברו אבל עוד לא הבנו את גודל האירוע. במוצ"ש התחלנו לעשות טלפונים לנסות לאתר פיסת מידע, אות חיים. התפללנו שהוא רק פצוע. ביום ראשון בצהריים באו לבשר לנו. הכנו את הלוויה ליום שני בבוקר, אבל בחצות קיבלנו טלפון מקצין הנפגעים שיש כאוס במחנה שורה ולא מוצאים את הגופה. העליתי פוסט בפייסבוק עם בקשה לעזרה, פנו אלינו ח"כים ורבנים ובצהרים קיבלנו טלפון שהוא נמצא ומתחילים בתהליך הזיהוי. רועי נקבר ביום רביעי בכפר עציון, קרוב לבית.

רועי הגן עם חייליו על מעבר ארז. הקרב שהתנהל שם היה אחד הקרבות החשובים ביותר, הם ניהלו קרב בלימה להגנה על המוצב וכך בלמו את התקדמות המחבלים בכביש 4 לכיוון לאשקלון הצמודה, ומשם למרכז הארץ. שלושה חיילים נחטפו ממוצב ארז. המחבלים בזזו, זרקו רימונים על גופות, ואנחנו ממש מרגישים בחסד שהצלחנו לקבור אותו שלם ובאותו שבוע ושהוא לא נחטף. חסדים שמודים עליהם.

"בכל חג אנחנו מנסים לעשות משהו שקשור לרועי," מספרת נעמי. "לפסח הוצאנו מהדורה של יין, לסוכות הוצאנו באנרים לתלייה בסוכה, ובחנוכה החלטנו לעשות קמפיין של צילום עם סופגניות וכך אנשים ימשיכו להפיץ את האור של רועי".

דודו סעדה מארח את נעמי וישראל וייזר, הוריו של סמ"ר רועי וייזר הי"ד, לוחם בגדוד 13 שבחטיבת גולני. נפל בקרב גבורה בשמחת תורה. בן 21 בנופלו.
רועי גדל באפרת שבגוש עציון, ילד סנדביץ', אח לשני אחותו הגדולה ונדב אחיו הקטן. היה פעיל בבני עקיבא, התנדב בכבאות, היה חברותי במיוחד, ספורטאי מצטיין בכדורגל ובפוטבול, הצטיין בכל משימה שעשה.
בראש השנה ובחג ראשון של סוכות רועי היה איתנו בבית. כשחזר לצבא, בערב שבת שלח לנו תמונה מקסימה של השקיעה - שבת שלום מעזה. "בבוקר שמחת תורה התעוררתי לא רגוע", מספר ישראל.
"הייתה לי תחושה לא טובה שמעולם לא חוויתי שמשהו קורה. התחילו האזעקות והיו גם שתי נפילות באפרת בה אנחנו גרים. שמענו שמועות שמשהו קורה בדרום, ניסיתי ליצור קשר עם רועי והוא לא ענה. עשינו איכון לפלא' שלו וראינו שהוא במעבר ארז, שם שירת. הנחנו שהוא נמצא בלחימה ולכן לא עונה. בהמשך הפלא' שלו אוכן בתוך עזה, החששות התגברו אבל עוד לא הבנו את גודל האירוע. במוצ"ש התחלנו לעשות טלפונים לנסות לאתר פיסת מידע, אות חיים. התפללנו שהוא רק פצוע. ביום ראשון בצהריים באו לבשר לנו. הכנו את הלוויה ליום שני בבוקר, אבל בחצות קיבלנו טלפון מקצין הנפגעים שיש כאוס במחנה שורה ולא מוצאים את הגופה. העליתי פוסט בפייסבוק עם בקשה לעזרה, פנו אלינו ח"כים ורבנים ובצהרים קיבלנו טלפון שהוא נמצא ומתחילים בתהליך הזיהוי. רועי נקבר ביום רביעי בכפר עציון, קרוב לבית.
רועי הגן עם חייליו על מעבר ארז. הקרב שהתנהל שם היה אחד הקרבות החשובים ביותר, הם ניהלו קרב בלימה להגנה על המוצב וכך בלמו את התקדמות המחבלים בכביש 4 לכיוון לאשקלון הצמודה, ומשם למרכז הארץ. שלושה חיילים נחטפו ממוצב ארז. המחבלים בזזו, זרקו רימונים על גופות, ואנחנו ממש מרגישים בחסד שהצלחנו לקבור אותו שלם ובאותו שבוע ושהוא לא נחטף. חסדים שמודים עליהם.
"בכל חג אנחנו מנסים לעשות משהו שקשור לרועי," מספרת נעמי. "לפסח הוצאנו מהדורה של יין, לסוכות הוצאנו באנרים לתלייה בסוכה, ובחנוכה החלטנו לעשות קמפיין של צילום עם סופגניות וכך אנשים ימשיכו להפיץ את האור של רועי".

כנס ירושלים ה-20 שר האוצר בצלאל סמוטריץ'

In 1 playlist(s)

בשבע עיניים

Follow podcast

Recent clips