כשבע שנים שהה הפסל ארהל'ה בן אריה עם האמנים גיבורי התרבות הפלשתינים ברצועת עזה, ולמד את המלאכות המסורתיות של חרש העץ, חרש הברזל והכדר, בהן לדבריו טמונה תורת הפיסול כולה. הוא מספר על עזה אחרת, על חוף ים צלול, נשים בשמלות פרחוניות, קשרי ידידות משפחתיים חמים וחברות עמוקה שהוא נוצר בלבו למרות שעשרות מחבריו נרצחו ב-7 באוקטובר. הארציות, המגע עם החומר ועם האנשים, הוא החוויה המכוננת שהפכה אותו לאמן
מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט תמונה: אחד מחברי קיבוץ כרם שלום

"לורקה זה לב מדמם על במה. וזה לב כה יפה" : עידו קולטון
1:04:10

"אנחנו לא אנרכיסטים אנחנו חולמים": סיפור "המפעל" בירושלים: נטע מייזלס
1:02:03

ציפור מחכה לאור- מתוך השחור: האמן כרים אבו שקרה
1:10:07