המשיכה לעבר, עליו מתרפקים, אליו מתגעגעים בכאב מתוק מכונה נוסטלגיה. מול קידמה שועטת ועתידנות מתפתחת ניצבת מגמה שנוהה אחרי זיכרונות ושימור חפצים, מילים, הוויה של "פעם". גיל פנטו, אספן, ואוצר מוזיאון הנוסטלגיה הארץ ישראלית שהקים בביתו ביפו, מספר על החפצים שממלאים את ביתו: מרהיטים ועד פתקים ומחברות, קלמרים ועטיפות מסטיק ועל המבקרים שחוזרים אל ילדותם בן רגע, ועל הסיפורים המרגשים מאחורי כל פריט

עורכת ומגישה: רותי קרן