440 הרץ הוא תדר הצליל, של הטון לה בפסנתר בשנייה אחת, ונקודת ההתייחסות שממנה מכוונים גם שאר הצלילים. כמעט כל כלי הנגינה מכוונים לפי צליל הפסנתר, אבל הפסנתר זקוק למכוון פסנתרים, מקצוע שנדמה כאפרורי, אך מזמן קשרים עם אנשים מוזרים ופסנתרים ייחודיים. משה פורת, מכוון פסנתרים יותר  מארבעים שנה, לחובבים בעיקר, אבל זכה לכוון גם לפסנתרנים מארי פראייה וצ'יק קוריאה, ומספר על מקצועו המיוחד שהולך ונעלם

עורכת ומגישה: רותי קרן

440 הרץ הוא תדר הצליל, של הטון לה בפסנתר בשנייה אחת, ונקודת ההתייחסות שממנה מכוונים גם שאר הצלילים. כמעט כל כלי הנגינה מכוונים לפי צליל הפסנתר, אבל הפסנתר זקוק למכוון פסנתרים, מקצוע שנדמה כאפרורי, אך מזמן קשרים עם אנשים מוזרים ופסנתרים ייחודיים. משה פורת, מכוון פסנתרים יותר&nbsp; מארבעים שנה, לחובבים בעיקר, אבל זכה לכוון גם לפסנתרנים מארי פראייה וצ'יק קוריאה, ומספר על מקצועו המיוחד שהולך ונעלם
עורכת ומגישה: רותי קרן

שעה עם רותי קרן על צדו הנסתר של עולם התרבות והאמנות. בכל שישי בשש נאפשר הצצה אל הסמוי מן העין, בתיאטרון, במחול, במוסיקה, בספרות, באמנות הפלסטית ובתקשורת. נתוודע לאנשים "הלא מוכרים", שמאחורי היצירה האמנותית: פועלי במה, תפאורנים, תאורנים, אנשי סאונד, עורכי ספרים, מעצבי כריכות, צלמים, טכנאי רדיו, אוצרי תערוכות, כוראוגראפיים ועוד. נסובב את "הבמה" ונאיר גם את תהליך המעשה האמנותי, שבסופו : הצגה, סרט, תערוכה, ספר, קונצרט או תכנית רדיו

מאחורי הקלעים Behind the curtain

מכוון פסנתרים- משה פורת

פרח לפרח נשזרו הפריטים והפכו לתערוכה: אוסף נשכח של ציורים בוטניים שנמצא באקראי, תווי שירים על פרחים, אוסף פרחים מיובשים מהמאה ה- 19, ופרויקט צילומי פרחים בניר עוז אחרי האסון. נטע אסף אוצרת התערוכות בספרייה הלאומית מספרת על הדילמות בין שימור מוזיאלי, לבין חשיפת מוצגים כערך תרבותי, ועל מקומם של פרחים במופעם באמנות כביטוי לאבדן ולאבל, אבל גם ככמוסה של תקווה ויופי, צמיחה ולבלוב אחרי חורבן

מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: רות קופל, מתוך: צמחית ארץ ישראל בציורים, 1949-1948

פרח לפרח נשזרו הפריטים והפכו לתערוכה: אוסף נשכח של ציורים בוטניים שנמצא באקראי, תווי שירים על פרחים, אוסף פרחים מיובשים מהמאה ה- 19, ופרויקט צילומי פרחים בניר עוז אחרי האסון. נטע אסף אוצרת התערוכות בספרייה הלאומית מספרת על הדילמות בין שימור מוזיאלי, לבין חשיפת מוצגים כערך תרבותי, ועל מקומם של פרחים במופעם באמנות כביטוי לאבדן ולאבל, אבל גם ככמוסה של תקווה ויופי, צמיחה ולבלוב אחרי חורבן
מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: רות קופל, מתוך: צמחית ארץ ישראל בציורים, 1949-1948

"דבר אלי בפרחים": נטע אסף – הספרייה הלאומית

"לפעמים לא בא לי, אבל כשאני עולה על הבמה- בא לי!" – השחקנית ליא קניג חוגגת 96 ומכניסה אותנו אל מאחורי הקלעים של מלאכת המשחק: על הזיקנה ומגבלותיה, על עיצוב תפקידי עבר גדולים, על כשלון ואכזבה, על האנרגיה והכוחות שצריכה שחקנית בגילה כדי להופיע מדי ערב בתיאטרון, וגם על המעבר בחזרה מן הבמה אל אחורי הקלעים, אל החיים, כשבשוך מחיאות הכפיים ואהבת הקהל, נותרת בדידות גדולה

מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: שרון לרנר

חלק א'

"לפעמים לא בא לי, אבל כשאני עולה על הבמה- בא לי!" &ndash; השחקנית ליא קניג חוגגת 96 ומכניסה אותנו אל מאחורי הקלעים של מלאכת המשחק: על הזיקנה ומגבלותיה, על עיצוב תפקידי עבר גדולים, על כשלון ואכזבה, על האנרגיה והכוחות שצריכה שחקנית בגילה כדי להופיע מדי ערב בתיאטרון, וגם על המעבר בחזרה מן הבמה אל אחורי הקלעים, אל החיים, כשבשוך מחיאות הכפיים ואהבת הקהל, נותרת בדידות גדולה
מראיינת ועורכת: רותי קרן, קרדיט צילום: שרון לרנר
<a href="https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-8278/972459/">חלק א'</a>

"כשיורד המסך, אני נשארת לבד": השחקנית ליא קניג (חלק ב') 

ליא קניג (96) מופיעה מדי ערב על הבמה כבר 80 שנה. בשיחה אישית בביתה היא מספרת איך למרות מגבלות הזיקנה היא מגייסת אנרגיות וכריזמה, כדי להגיע לקהל גם בשורות האחרונות בתיאטרון. אילו תכונות ועבודה נדרשות משחקנית כדי להשתנות בכל דמות מחדש, ואיך נעשה המעבר בין "החיים" לבמה. "שחקן צריך לשמור על הנרווים שלו, ולא ללכת לאיבוד בין מה שעובר עליו לבין מה שקורה לדמות, אבל התיאטרון ללא ספק לימד אותי לחיות". 

מראיינת ועורכת: רותי קרן

ליא קניג (96) מופיעה מדי ערב על הבמה כבר 80 שנה. בשיחה אישית בביתה היא מספרת איך למרות מגבלות הזיקנה היא מגייסת אנרגיות וכריזמה, כדי להגיע לקהל גם בשורות האחרונות בתיאטרון. אילו תכונות ועבודה נדרשות משחקנית כדי להשתנות בכל דמות מחדש, ואיך נעשה המעבר בין "החיים" לבמה. "שחקן צריך לשמור על הנרווים שלו, ולא ללכת לאיבוד בין מה שעובר עליו לבין מה שקורה לדמות, אבל התיאטרון ללא ספק לימד אותי לחיות".&nbsp;
מראיינת ועורכת: רותי קרן

מכוון פסנתרים- משה פורת

In 1 playlist(s)

מאחורי הקלעים Behind the curtain

Social links

Follow podcast

Recent clips