"הילד חולם", "בית ברנרדה אלבה", "אמא קוראז'" (ביפן) מקצת ההצגות להן עיצב רוני תורן תפאורה, שבתפיסה המקובלת, (רהיטים, קוליסות, מסכים) הולכת ונעלמת ביצירותיו, ועם זאת, עדיין מתרחשת על הבמה (גם אם ריקה) אותה בריאה של עולם נוכח וקיים. בחלקה השני של התכנית, נעמוד על מנגנון המקסם החזותי התיאטרלי, כשהוא מותאם למקום, לתרבות, (סין, יפן, בריטניה, ישראל), לטקסט, לתקופה, למגבלות הז'אנר ולתפיסת הבמאי