סופי ברזון מקאי, האוצרת ומנהלת הגלריה בבארי, נלחמת להמשיך לחלום, ליצור אמנות, ולמצוא בתוכה משמעות כדי לאפשר לעצמה לחיות אחרי ששרדה את 7 באוקטובר. "הבית"- נושא שמלווה שנים את יצירתה, ההגירה בין בית הילדות בלונדון לקיבוץ בארי, האימהות, הקן, החלימה- הכל מקבל משמעות חדשה ומכאיבה, אך בה בעת, היסודות הנפשיים, הזיכרונות והחפצים ששבה לאסוף מן השברים, להניחם זה בצד זה- עדיין שם כדי להיהפך ליופי, למרות הכל.
מראיינת ועורכת: רותי קרן
צלמת: סופי ברזון מקאי

"לורקה זה לב מדמם על במה. וזה לב כה יפה" : עידו קולטון
1:04:10

"אנחנו לא אנרכיסטים אנחנו חולמים": סיפור "המפעל" בירושלים: נטע מייזלס
1:02:03

ציפור מחכה לאור- מתוך השחור: האמן כרים אבו שקרה
1:10:07