דוד דלאל שם פעמיו אל החוץ, העירוני, הקשוח, אל דיירי הרחוב, אל השווקים, אל בניין תעשייתי מתפורר בשולי העיר, או אל יישוב בדואי בדרום הארץ. הוא מעצב תוך שהוא חוקר לעומק את צרכיהם, רצונותיהם, את האופן בו ישתמשו אנשים במרחב העירוני. פרויקט להומלסים, דחליל dress me להלבשה ומיחזור דחליל רחוב, ככר דוממת שהופכת למרכז שוקק, כל זאת תוך שיתופיות בתקווה, לחיים טובים יותר, נוחים יותר, וגם יפים יותר
עורכת ומגישה: רותי קרן

"לורקה זה לב מדמם על במה. וזה לב כה יפה" : עידו קולטון
1:04:10

"אנחנו לא אנרכיסטים אנחנו חולמים": סיפור "המפעל" בירושלים: נטע מייזלס
1:02:03

ציפור מחכה לאור- מתוך השחור: האמן כרים אבו שקרה
1:10:07