חלקה השני של שיחת הנפש בביתה של המשוררת והסופרת נורית זרחי. על התנועה בין הז'אנרים: כתיבה לילדים ומבוגרים, בין שירה לפרוזה, שדורשת לדבריה כיוונון כמו כלי נגינה, הכתיבה שכמו לא נכתבת אלא משתחררת אל הדף, הקשר לאביה, לאמה, לבית שנחרב, החכמה הייחודית וההתפרעות שהיא מאפשרת לעצמה, במעשה האלכימיה שלדבריה מגיע משום מקום ותמיד נותר מעשה בודד.