הצעת חוק האיגוח נמצאת בהליכי חקיקה מתקדמים.

איגוח הוא כלי פיננסי מרכזי להגדלת נזילות ולהפחתת סיכוני אשראי. בארה"ב שוק האיגוח מפותח ונרחב ובאירופה השוק מתרחב בהדרגה. שוק איגוח מוסדר עשוי לקדם את התחרות במערכת הפיננסית, להנגיש ולהוזיל את מקורות המימון במשק, בפרט לעסקים הקטנים והבינוניים ולמשקי הבית.

שיחה עם ד"ר קונסטנטין קוסנקו, מנהל תחום מדיניות מקרו-יציבותית וחבר הצוות הבינשרדי לנושא האיגוח, על מודל האיגוח הישראלי.

לקריאה על הצעת חוק האיגוח בדוח בנק ישראל לשנת 2024: 

https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/12-3-25a/

הצעת חוק האיגוח נמצאת בהליכי חקיקה מתקדמים.
איגוח הוא כלי פיננסי מרכזי להגדלת נזילות ולהפחתת סיכוני אשראי. בארה"ב שוק האיגוח מפותח ונרחב ובאירופה השוק מתרחב בהדרגה. שוק איגוח מוסדר עשוי לקדם את התחרות במערכת הפיננסית, להנגיש ולהוזיל את מקורות המימון במשק, בפרט לעסקים הקטנים והבינוניים ולמשקי הבית.
שיחה עם ד"ר קונסטנטין קוסנקו, מנהל תחום מדיניות מקרו-יציבותית וחבר הצוות הבינשרדי לנושא האיגוח, על מודל האיגוח הישראלי.
לקריאה על הצעת חוק האיגוח בדוח בנק ישראל לשנת 2024:&nbsp;
<a href="https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/12-3-25a/">https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/12-3-25a/</a>

הפודאקסט נועד לחשוף צדדים מרתקים ובלתי מוכרים בפעילותו של בנק ישראל ולאפשר העמקה והבנה טובה יותר בנושאים המשפיעים על הכלכלה ועל החברה הישראלית. בעונה הראשונה הפודקאסט יעסוק בין היתר בהחלטות הריבית, הכסף המזומן, ההיסטוריה של השקל מימי בראשית, המעבר לאמצעי תשלום חדישים והתכניות לשקל דיגיטלי

הפודאקסט נועד לחשוף צדדים מרתקים ובלתי מוכרים בפעילותו של בנק ישראל ולאפשר העמקה והבנה טובה יותר בנושאים המשפיעים על הכלכלה ועל החברה הישראלית. בעונה הראשונה הפודקאסט יעסוק בין היתר בהחלטות הריבית, הכסף המזומן, ההיסטוריה של השקל מימי בראשית, המעבר לאמצעי תשלום חדישים והתכניות לשקל דיגיטלי

בנק ישראל - הצד השלישי של המטבע

פרק 31: איגוח בישראל - כך זה ייראה

האזינו להצהרת נגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון, לרגל פרסום החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מיום ה-29 בספטמבר 2025, להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.5%, ולמסיבת העיתונאים שנערכה מיד לאחר הצהרת הנגיד. 

לקריאת ההודעה לעיתונות, לחצו על הקישור:

https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/29-9-25/

לקריאת דברי הנגיד בפתח מסיבת העיתונאים, לחצו על הקישור: 

https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/29-09-2025/

בהחלטתה קבעה הוועדה כי 

על רקע אי הודאות הגיאופוליטית, תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית.

בין נימוקי הוועדה להחלטה:
על רקע התעצמות הלחימה בעזה והרעה בסנטימנט הבינ"ל כלפי ישראל, סביבת אי הוודאות הגיאופוליטית גבוהה. 
קצב האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים ירד מעט ועמד על 2.9%, בחלקו העליון של תחום היעד. בחודשים הקרובים האינפלציה צפויה להמשיך לשהות בסביבת הגבול העליון של היעד, ואף לחצות אותו ותחל להתמתן בתחילת 2026.
הפעילות הכלכלית במשק התאוששה לאחר מבצע "עם כלביא".
שוק העבודה עודנו הדוק בעיקר בשל ממגבלת היצע העבודה בעקבות גיוס המילואים ומחסור בעובדים לא ישראלים.
היקף הפעילות בענף הבנייה ממשיך להיות משמעותי, מספר התחלות הבנייה והיתרי הבניה הוסיף לעלות ונותר גבוה במונחים שנתיים. נמשכה מגמת ירידה במספר העסקאות לרכישת דירה, וקצב העלייה השנתי של מחירי הדירות התמתן.
חטיבת המחקר מעריכה כי תחת ההנחה שהלחימה בעזה תמשך בעצימות משתנה ותסתיים במהלך הרבעון הראשון של 2026: התוצר צפוי לצמוח ב-2.5% וב-4.7% בשנים 2025 ו-2026 בהתאמה. שיעור האינפלציה במהלך שנת 2025 צפוי לעמוד על 3%, ובמהלך 2026 על 2.2%. 
מאז החלטת הריבית האחרונה, נרשם ייסוף בשיעור של 1% בערכו של השקל מול הדולר ו-0.8% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים יוסף השקל ב-1.2%.

האזינו להצהרת נגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון, לרגל פרסום החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מיום ה-29 בספטמבר 2025, להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.5%, ולמסיבת העיתונאים שנערכה מיד לאחר הצהרת הנגיד.&nbsp;
לקריאת ההודעה לעיתונות, לחצו על הקישור:
<a href="https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/29-9-25/">https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/29-9-25/</a>
לקריאת דברי הנגיד בפתח מסיבת העיתונאים, לחצו על הקישור:&nbsp;
<a href="https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/29-09-2025/">https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/29-09-2025/</a>
בהחלטתה קבעה הוועדה כי&nbsp;
על רקע אי הודאות הגיאופוליטית, תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית.
בין נימוקי הוועדה להחלטה:
<ul dir="rtl">
<li> על רקע התעצמות הלחימה בעזה והרעה בסנטימנט הבינ"ל כלפי ישראל, סביבת אי הוודאות הגיאופוליטית גבוהה. </li>
<li> קצב האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים ירד מעט ועמד על 2.9%, בחלקו העליון של תחום היעד. בחודשים הקרובים האינפלציה צפויה להמשיך לשהות בסביבת הגבול העליון של היעד, ואף לחצות אותו ותחל להתמתן בתחילת 2026.</li>
<li> הפעילות הכלכלית במשק התאוששה לאחר מבצע "עם כלביא".</li>
<li> שוק העבודה עודנו הדוק בעיקר בשל ממגבלת היצע העבודה בעקבות גיוס המילואים ומחסור בעובדים לא ישראלים.</li>
<li> היקף הפעילות בענף הבנייה ממשיך להיות משמעותי, מספר התחלות הבנייה והיתרי הבניה הוסיף לעלות ונותר גבוה במונחים שנתיים. נמשכה מגמת ירידה במספר העסקאות לרכישת דירה, וקצב העלייה השנתי של מחירי הדירות התמתן.</li>
<li> חטיבת המחקר מעריכה כי תחת ההנחה שהלחימה בעזה תמשך בעצימות משתנה ותסתיים במהלך הרבעון הראשון של 2026: התוצר צפוי לצמוח ב-2.5% וב-4.7% בשנים 2025 ו-2026 בהתאמה. שיעור האינפלציה במהלך שנת 2025 צפוי לעמוד על 3%, ובמהלך 2026 על 2.2%. </li>
<li> מאז החלטת הריבית האחרונה, נרשם ייסוף בשיעור של 1% בערכו של השקל מול הדולר ו-0.8% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים יוסף השקל ב-1.2%.</li>
</ul>

נגיד בנק ישראל מציג את החלטת הריבית (29.9.25)

ביולי 1944 התכנסו בכירי הכלכלנים מ-44 מדינות בעולם במלון בעיירה קטנה בצפון ארה"ב, בחרו בדולר האמריקאי כמטבע הרזרבה העולמי והחליטו על הקמת קרן המטבע הבינ"ל והבנק העולמי. 

בפרק השלישי והאחרון במיני-סדרה על הסדר המוניטרי הבינ"ל, אנחנו חוזרים אל האירוע שבו נקבעו כללי המשחק לעולם של אחרי מלחמת העולם השנייה. ד"ר אוהד בר-אפרת האחראי על הקשרים הבינ"ל בבנק ישראל וד"ר איתמר כספי מחטיבת המחקר של הבנק, מנתחים את וועידת ברטון וודס, האינטרסים והכלכלנים שעמדו מאחוריה ואלו מהישגיה עמדו במבחן הזמן.

רשימת קריאה להרחבה בנושאים שעליהם שוחחנו בפרק:

1.    Federal Reserve History: “Creation of the Bretton Woods System”
https://www.federalreservehistory.org/essays/bretton-woods-created 
2.    Library of Congress: “Bretton Woods and the Birth of the IMF and the World Bank” 
https://guides.loc.gov/this-month-in-business-history/july/bretton-woods-conference
3.    Benn Steil, The Battle of Bretton Woods 
https://www.cfr.org/book/battle-bretton-woods
4.    Barry Eichengreen, Globalizing Capital: A History of the International Monetary System 
https://books.google.com/books/about/Globalizing_Capital.html?id=wciXDwAAQBAJ
5.    Federal Reserve History: “Nixon Ends Convertibility of U.S. Dollars to Gold and Announces Wage/Price Controls” https://www.federalreservehistory.org/essays/gold-convertibility-ends 
6.    Planet Money: "The Dollar at the Center of the World" https://www.npr.org/sections/money/2014/07/16/331743569/episode-552-the-dollar-at-the-center-of-the-world

 

 

ביולי 1944 התכנסו בכירי הכלכלנים מ-44 מדינות בעולם במלון בעיירה קטנה בצפון ארה"ב, בחרו בדולר האמריקאי כמטבע הרזרבה העולמי והחליטו על הקמת קרן המטבע הבינ"ל והבנק העולמי.&nbsp;
בפרק השלישי והאחרון במיני-סדרה על הסדר המוניטרי הבינ"ל, אנחנו חוזרים אל האירוע שבו נקבעו כללי המשחק לעולם של אחרי מלחמת העולם השנייה. ד"ר אוהד בר-אפרת האחראי על הקשרים הבינ"ל בבנק ישראל וד"ר איתמר כספי מחטיבת המחקר של הבנק, מנתחים את וועידת ברטון וודס, האינטרסים והכלכלנים שעמדו מאחוריה ואלו מהישגיה עמדו במבחן הזמן.
רשימת קריאה להרחבה בנושאים שעליהם שוחחנו בפרק:
1. &nbsp; &nbsp;Federal Reserve History: &ldquo;Creation of the Bretton Woods System&rdquo; https://www.federalreservehistory.org/essays/bretton-woods-created&nbsp; 2. &nbsp; &nbsp;Library of Congress: &ldquo;Bretton Woods and the Birth of the IMF and the World Bank&rdquo;&nbsp; https://guides.loc.gov/this-month-in-business-history/july/bretton-woods-conference 3. &nbsp; &nbsp;Benn Steil, The Battle of Bretton Woods&nbsp; https://www.cfr.org/book/battle-bretton-woods 4. &nbsp; &nbsp;Barry Eichengreen, Globalizing Capital: A History of the International Monetary System&nbsp; https://books.google.com/books/about/Globalizing_Capital.html?id=wciXDwAAQBAJ 5. &nbsp; &nbsp;Federal Reserve History: &ldquo;Nixon Ends Convertibility of U.S. Dollars to Gold and Announces Wage/Price Controls&rdquo; https://www.federalreservehistory.org/essays/gold-convertibility-ends&nbsp; 6. &nbsp; &nbsp;Planet Money: "The Dollar at the Center of the World" https://www.npr.org/sections/money/2014/07/16/331743569/episode-552-the-dollar-at-the-center-of-the-world
&nbsp;
&nbsp;

פרק 36: כשהעולם סידר את הכסף - עידן הדולר

השפל הכלכלי הגדול ושינויים פוליטיים מרחיקי לכת, מביאים את עידן תקן הזהב לקיצו. כיצד פעלו המדינות בהיעדר "מבוגר אחראי"? מה אפשר ללמוד מהכאוס שקדם למלחמת העולם השנייה על אתגרי מערכת הכסף העולמית? 

פרק שני במיני-סדרה, עם ד"ר איתמר כספי מחטיבת המחקר של בנק ישראל.   

לקריאה נוספת בנושא: 
Barry Eichengreen, Golden Fetters: The Gold Standard and the Great Depression, 1919–1939 – הספר המכונן מאת בארי אייכנגרין שמסביר כיצד הדבקות בתקן הזהב העצימה את השפל הגדול ואת משברי התיאום בין בנקים מרכזיים.
https://academic.oup.com/book/36016
Charles P. Kindleberger, The World in Depression, 1929–1939 – ניתוח קלאסי מאת צ'ארלס קינדלברגר של הכשל בהנהגה ובשיתוף הפעולה הבינלאומי (“המבוגר האחראי”) והשלכותיו על הסדר המוניטרי.
https://www.ucpress.edu/books/the-world-in-depression-1929-1939/paper
Douglas A. Irwin (2012–13), “The French Gold Sink and the Great Deflation of 1929–32” – בחינה אמפירית מאת דאגלאס אירווין של צבירת הזהב בצרפת וה”סטריליזציה” של זרמי זהב כגורם דיפלציוני מרכזי בשנים הקריטיות.
https://www.cato.org/sites/cato.org/files/serials/files/cato-papers-public-policy/2013/11/cpppvol2.pdf
International Monetary Fund – Articles of Agreement (Bretton Woods, 1944) – המסמך המכונן של הסדר ברטון וודס; בסיס טוב לפרק ההמשך על בניית הסדר המוניטרי החדש.https://www.imf.org/external/pubs/ft/aa/

השפל הכלכלי הגדול ושינויים פוליטיים מרחיקי לכת, מביאים את עידן תקן הזהב לקיצו. כיצד פעלו המדינות בהיעדר "מבוגר אחראי"? מה אפשר ללמוד מהכאוס שקדם למלחמת העולם השנייה על אתגרי מערכת הכסף העולמית?&nbsp;
פרק שני במיני-סדרה, עם ד"ר איתמר כספי מחטיבת המחקר של בנק ישראל.&nbsp; &nbsp;
לקריאה נוספת בנושא:&nbsp;
<ol dir="rtl">
<li>Barry Eichengreen, Golden Fetters: The Gold Standard and the Great Depression, 1919&ndash;1939 &ndash; הספר המכונן מאת בארי אייכנגרין שמסביר כיצד הדבקות בתקן הזהב העצימה את השפל הגדול ואת משברי התיאום בין בנקים מרכזיים. <a href="https://academic.oup.com/book/36016">https://academic.oup.com/book/36016</a></li>
<li>Charles P. Kindleberger, The World in Depression, 1929&ndash;1939 &ndash; ניתוח קלאסי מאת צ'ארלס קינדלברגר של הכשל בהנהגה ובשיתוף הפעולה הבינלאומי (&ldquo;המבוגר האחראי&rdquo;) והשלכותיו על הסדר המוניטרי. <a href="https://www.ucpress.edu/books/the-world-in-depression-1929-1939/paper">https://www.ucpress.edu/books/the-world-in-depression-1929-1939/paper</a></li>
<li>Douglas A. Irwin (2012&ndash;13), &ldquo;The French Gold Sink and the Great Deflation of 1929&ndash;32&rdquo; &ndash; בחינה אמפירית מאת דאגלאס אירווין של צבירת הזהב בצרפת וה&rdquo;סטריליזציה&rdquo; של זרמי זהב כגורם דיפלציוני מרכזי בשנים הקריטיות. <a href="https://www.cato.org/sites/cato.org/files/serials/files/cato-papers-public-policy/2013/11/cpppvol2.pdf">https://www.cato.org/sites/cato.org/files/serials/files/cato-papers-public-policy/2013/11/cpppvol2.pdf</a></li>
<li>International Monetary Fund &ndash; Articles of Agreement (Bretton Woods, 1944) &ndash; המסמך המכונן של הסדר ברטון וודס; בסיס טוב לפרק ההמשך על בניית הסדר המוניטרי החדש.<a href="https://www.imf.org/external/pubs/ft/aa/">https://www.imf.org/external/pubs/ft/aa/</a></li>
</ol>

פרק 31: איגוח בישראל - כך זה ייראה

בנק ישראל - הצד השלישי של המטבע

In 1 playlist(s)

בנק ישראל - הצד השלישי של המטבע

Social links

Follow podcast

Recent clips