אחד מהדברים שאני עושה כל הזמן בתור אמא זה בקרה עצמית. כשאני מבינה שטעיתי אני לא שוקעת בהאשמה עצמית אלא מסיקה מסקנות ומתקנת. אני מבינה היום שכשאני מרגישה ומתנהגת כאילו להיות עם הילדים שלי זו משימה לא כיפית, זה משפיע על הביטחון העצמי שלהם. אבל מה לעשות עם זה שלפעמים זה לא כיף? בפרק הזה של אמא כמוך אני מדברת על תובנה חזקה שהיתה לי על בניית ביטחון עצמי של הילדים שלי, בדרך מאד פשוטה, שנמצאת אך ורק בידיים שלי. פרק קצר ומדויק עם מסר שאולי קשה לעכל אבל ממש קל ליישם