עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הייתה לודז' העיר השנייה בגודלה בפולין. היהודים, שהיו כשליש מאוכלוסיית העיר, חיו חיי קהילה ותרבות מגוונים, תוססים ומשפיעים. בפברואר 1940 פורסמה הפקודה להקים את גטו לודז'. נוכח תנאי המחייה הקשים בגטו, חיי הקהילה התפרקו והרוח הצטמצמה לכדי הצורך בהישרדות. דווקא מתוך אותו קושי אינסופי, רבים מיהודי לודז' מצאו את הדרך לשירה, תיאטרון, תנועות נוער ועוד. זהו סיפורם. עדותם של: יוסף נויהאוז, דבורה רוזנבלום, אריה קינר, דבורה ברגר, ישראל אבירם, אסתר דובלין, רוז'ה זוטא ומריה יוספברג.

מגישים: ליאת רגב ורוני ורטהיימר, עורכת השעה: ויויאנה דייטש, עורך הסאונד: נועם ברלחיס, עורכת המוזיקה: מיה דרוקמן, עורכות יום השידורים: דניאל מאורר וטל ניסן, מוזיקה מקורית: יהודה פוליקר, קריינית האותות: יונה אליאן, תודה לרב אילעאי עופרן. העדויות נאספו בשיתוף ארכיון יד ושם, וארכיון כאן, רשות השידור, הטלוויזיה החינוכית וקול ישראל.